#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רעז. האם חייב על הכלים ששובר ומדוע 1) רודף 2) נרדף 3) רודף שהיה רודף אחר רודף? 	1) בין של נרדף ובין של כל אדם פטור שמתחייב בנפשו פטור מתשלומים.<br>2) של רודף פטור דמדניתן להצילו בנפשו כל שכן בממונו. של כל אדם חייב שמציל עצמו בממון חבירו.<br>3) בין של רודף בין של נרדף בין של כל אדם פטור, ולא מן הדין אלא כדי שלא ימנעו מלהציל.	סנהדרין עד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רעח. מדוע יהרג ואל יעבור 1) ע""ז לר""א 2) ברציחה 3) גילוי עריות 4) במצוה קלה בפרהסיא 5) במצוה קלה בשעת גזרת המלכות?<br>"	"1) דכתיב ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך. שלא תעבוד ע""ז ואפילו נוטל את נפשך.<br>2) סברא שלא יהא מותר לעבור על לא תרצח, שמי יודע שנפשו חביבה ליוצרו יותר מנפש חבירו.<br>3) הוקשה נערה המאורסה לרוצח, מה רוצח יהרג ואל יעבור אף נערה מאורסה תהרג ואל תעבור.<br>4) דכתיב ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל.<br>5) שלא יתרגלו הגויים להמריך את הלבבות לכך <sup>קד</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קד.  וביאר הר""ן שבשעה שהגויים רוצים לבטל שמירת התורה מישראל צריך לעשות חיזוק כנגדם שלא לקיים מחשבתם, ומוטב שיהרגו כמה מישראל ואות אחת מהתורה לא תבטל, שלא יאמרו הגויים שהצליחו וימשיכו במעשיהם.</span>"	סנהדרין עד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רעט. כיצד אסתר נבעלה לאחשורוש 1) והרי היה פרהסיא 2) הרי בעריות יהרג ואל יעבור 3) ומדוע לא גירשה מרדכי תחילה? 	"1) אביי תירץ שאסתר היתה קרקע עולם ופירש רש""י שלא עשתה שום מעשה <sup>קה</sup>. ורבא תירץ שאחשורוש לא התכוין להעבירה על דת אלא להנאת עצמו התכוין ואין כאן חילול ה' ליהרג על כך.<br>2) כתבו התוס' (ד""ה והא) שר""ת תירץ שאינה צריכה ליהרג על בעילת גוי שהקב""ה הפקיר זרעם, וריב""ם תירץ שהיתה קרקע עולם <sup>קו</sup>.<br>3) תירצו התוס' שהיה ירא פן יודע למלך.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קה.  והר""ן פירש שאחר שאפשר לאנוס אותה בעל כרחה ולעשות בה מעשה, מה תועיל אם מוסרת עצמה להריגה, הרי לא יהרגוה, אלא יעשו בה מעשה בעל כרחה.
<br>קו.  והר""ן תירץ שלא נתרבו עריות ליהרג ואל יעבור אלא כעין נערה מאורסה כגון כריתות ומיתות ב""ד, ובת ישראל הנבעלת לגוי רק ב""ד של שם גזרו עליה. ואף למ""ד שאסתר היתה אשת מרדכי ואיכא עריות ממש מ""מ אפי' אשת איש הנבעלת לגוי פטורה מדרשא דאשת רעהו ולא אשת אחרים. והרז""ה תירץ שאפילו בגילוי עריות הנאת עצמן מותר, והר""ן חלק על דבריו.</span>"	סנהדרין עד:ותוס'		
